רשומות הצעות חוק הממשלה עמוד הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה

Transcription

1 רשומות הצעות חוק הממשלה ט"ז בכסלו התשע"ה בדצמבר 2014 עמוד הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה

2 מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה: הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ה מטרת החוק פרק א': מטרה מטרתו של חוק זה להגדיר את האזורים הימיים שבקרבת חופיה של מדינת ישראל הכוללים את מימי החופים, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי )בחוק זה - האזורים הימיים(, וכן לעגן את הזכויות והסמכויות של מדינת ישראל באזורים אלה, לרבות בדרך של קביעת החיקוקים שיחולו בהם ובמיתקנים ימיים המצויים בהם, והכול בהתחשב בהוראות המשפט הבין לאומי ובין השאר לשם השגת יעדים אלה:.1 כללי בדומה למדינות רבות ברחבי העולם, עוסקת מדינת ישראל מזה שנים לא מעטות בפיתוח שטחי הים הסמוכים לחופיה, בעיקר לצורך גילוי וניצול אוצרות הטבע הטמונים בהם. פעולות ראשונות בהקשר זה בוצעו בידי מדינת ישראל, או בפיקוחה ובעידודה, כבר בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה. ואולם הגילויים המשמעותיים ביותר של אוצרות טבע בשטחי הים החלו למן שנות התשעים המאוחרות, עם איתורם של כמה מרבצי גז טבעי בסמוך לחופי אשקלון, ובהמשך - בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים - עם גילוים של מאגרי גז טבעי בהיקף משמעותי בשטחי הים שמעבר לגבולות מדינת ישראל. המסגרת המשפטית שעליה נסמכו רשויות המדינה לאורך השנים התבססה בעיקר על חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג )להלן - חוק השטחים התת ימיים(. סעיף 1 )א( לחוק האמור קובע כי: "שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת קרקע של השטחים התת ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה." החוק האמור לא מתייחס במפורש להיקף המשפט הישראלי שאפשר להחיל מכוחו על שטחי הים שמעבר למים הטריטוריאליים, שטחים שבהם - ככלל, לפי המקובל - לא חלה ריבונות ישראלית. הפרשנות המקובלת בישראל היא כי מכוח חוק השטחים התת ימיים, ניתן להחיל בשטחי הים שמעבר למים הטריטוריאליים של המדינה, לכל הפחות, את החיקוקים העוסקים ברגולציה של תחום הנפט והגז הטבעי, חיקוקי הגנת הסביבה והחיקוקים הפיסקליים של מדינת ישראל. החוק המוצע מבקש לקבוע בצורה ברורה את המסגרת המשפטית החולשת על שטחי הים, את הזכויות שיש למדינת ישראל בשטחים אלה וכן את גדרי הסמכויות שרשויות המדינה השונות רשאיות להפעיל בהם. בכך גם חותר החוק המוצע להעניק ודאות לכל הגורמים הפועלים בשטחי הים השונים. הוראות החוק המוצע נקבעו בהתחשב בפרקטיקה בין לאומית הקיימת בעניין זה וכן בשים לב לכללי המשפט הבין לאומי אשר, כפי שיפורט להלן, קובעים הסדרים מפורטים לגבי זכויותיהן וסמכויותיהן של מדינות העולם באזורי הים הסמוכים להן. כללי המשפט הבין לאומי שעליהם בין השאר מתבסס החוק המוצע, מעוגנים בכמה אמנות בין לאומיות רב צדדיות העוסקות בנושא ואשר לחלק מהוראותיהן יש גם תוקף של משפט מנהגי. בראש ובראשונה מתבסס החוק המוצע על סדרה של שלוש אמנות משנת 1958: אמנת המים הטריטוריאליים והאזור הסמוך on( Convention the Territorial Sea and the Contiguous Zone ;)1958 אמנת הים הפתוח High( Convention on the Convention on( ואמנת המדף היבשתי ;)Seas 1958 )the Continental Shelf 1958 )להלן - אמנת המדף היבשתי(. כמו כן, מתבסס החוק המוצע על הוראות אמנת הים משנת on( 1982 United Nations Convention )the Law of the Sea 1982 )להלן - אמנת הים(. בין הנושאים שבהם עוסקת אמנה רחבת היקף זו ניתן למנות את הגדרתם של האזורים הימיים הקרובים לחופיהן של מדינות העולם; את דרכי תיחומם וקביעתם של אזורים אלה; וכן את הזכויות והסמכויות של המדינות באותם אזורים. כמו כן, עוסקת אמנת הים בהיבטים של שמירת הסביבה הימית. מדינת ישראל חתמה על סדרת האמנות משנת 1958, ואשררה אותן בשנת אשר לאמנת הים - אף שמדינת ישראל איננה חתומה, וממילא לא אשררה, אמנה זו, היא מקבלת על עצמה את הוראותיה המנהגיות של האמנה, ובכלל זה ההוראות העוסקות בשטחי הים, אשר בהתחשב בהן נוסח החוק המוצע. לאור האמור, החוק המוצע מבקש להגשים שתי מטרות עיקריות: להגדיר את שטחי הים השונים המצויים בקרבת מדינת ישראל וכן לקבוע את הזכויות והסמכויות של רשויות המדינה - וכן גופים נוספים - באותם שטחים. 502

3 מימוש )1( ריבונותה של מימוש מדינת ישראל ריבונותה של במימי מדינת החופים ישראל ובמים במימי הפנימיים; החופים ובמים הפנימיים; )1( הגברת יכולת )2( המניעה הגברת והגילוי יכולתשל המניעה עבירות והגילוי והפרותשל דיןעבירות בשטח מדינת והפרות דין ישראל בשטח מדינת ישראל )2( והטלת אמצעי ענישה והטלת ואכיפה אמצעי בשלהן; ענישה ואכיפה בשלהן; מימוש )3( זכויותיה מימוש הריבוניות של זכויותיה מדינת הריבוניות ישראל של באזור מדינת הכלכלי ישראל הבלעדי באזורובמדף הכלכלי הבלעדי ובמדף )3( היבשתי; היבשתי; הבטחת )4( פיתוחם וניצולם הבטחתשל פיתוחם האזורוניצולם הכלכלישל הבלעדי האזורוהמדף הכלכליהיבשתי הבלעדילרבות והמדף היבשתי לרבות )4( לעניין אוצרות הטבע לעניין המצויים אוצרות בהם; הטבע המצויים בהם; הגברת ההגנה )5( על הגברת הסביבהההגנה הימיתעל והסביבה החופית הימיתועל ערכי והסביבה טבע החופית מוגנים. ועל ערכי טבע מוגנים. )5( כדי להגדיר את שטחי הים השונים שעליהם חל החוק המוצע, והמכונים בחוק זה "אזורים ימיים", נהוג, בהתאם להסדר הקבוע באמנת הים, להקדים ולקבוע את הנקודות בחוף )או בסמוך אליו( אשר מהן יימדדו אזורים אלה. החוק המוצע משנה את הדרך שבה פועלת היום מדינת ישראל בעניין זה. על פי ההגדרה "מימי חופין" שבסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א )להלן - חוק הפרשנות(, נמדדים מימי החופים מ"נקודת שפל המים שבחוף". עם זאת, על פי החוק המוצע תיקבע נקודת המוצא למדידת האזורים הימיים בשיטה אחרת הידועה גם כשיטת "קווי הבסיס הישרים" baselines( )straight )להלן - שיטת קווי הבסיס הישרים(, שיטה המקובלת גם באזורנו ומוסדרת בסעיף 7 לאמנת הים. בהתאם לשיטת קווי הבסיס הישרים, נבחרות נקודות מסוימות על חופיהן של מדינות חוף states(,)coastal או בסמוך להם, המשקפות, בין השאר, את מאפייניה הגיאוגרפיים של אותה מדינה ואת קו החוף שלה, בהתאם לנוהג קרטוגרפי מקובל. הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות שנבחרו כאמור הם קווי הבסיס, קרי הקווים המשמשים נקודת מוצא לצורך מדידת האזורים הימיים השונים. החוק המוצע קובע כי האזורים הימיים ייקבעו בהתאם לשיטת קווי הבסיס הישרים, ומסמיך את הממשלה להחליט על הנקודות הגיאוגרפיות שמהן ימתחו אותם קווים )וכן על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם(. על בסיס קווים אלה, ובהתחשב במאפיינים הפרטניים של מדינת ישראל, מגדיר החוק המוצע חמישה אזורים ימיים הרלוונטיים לגבי מדינת ישראל: )1( מימי החופים; )2( מים פנימיים; )3( האזור הסמוך; )4( האזור הכלכלי הבלעדי; )5( המדף היבשתי של מדינת ישראל. בפרקים ג', ד' ו ה' לחוק המוצע, קובע החוק, לצד ההגדרה של כל אזור ימי, את הזכויות והסמכויות שיש למדינת ישראל בכל אחד מאותם אזורים בהתאם לכללי המשפט הבין לאומי. את הדינים אשר יחולו בכל אזור מוצע לפרט בתוספות לחוק המוצע. יצוין כי החוק המוצע קובע הסדר מיוחד לעניין מיתקנים ימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, וזאת בעיקר בשל כך שבמיתקנים אלה מתקיימת פעילות אנושית הטעונה רובד נוסף של הסדרה משפטית. החוק המוצע גם מוסיף ומבחין בין מיתקנים ימיים "רגילים" ובין מיתקנים ימיים "קבועים" העתידים להימצא באזור האמור לאורך זמן, כמו למשל מיתקן ימי המשמש לחיפוש ולהפקה של אוצרות טבע. על מיתקנים ימיים קבועים מסוג זה מוצע להחיל, נוסף על החיקוקים שהוחלו באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים ימיים, חיקוקים נוספים. סעיף 1 כאמור, פיתוח שטחי הים הסמוכים לישראל היה מניע מרכזי להסדרת המצב המשפטי באזורים הימיים. ככלל, עיגון הזכויות והסמכויות הנתונות למדינת ישראל באזורים הימיים לפי החוק המוצע, נועד להגשים את היעדים שלהלן, בהתחשב בהוראות המשפט הבין לאומי: )1( מימוש ריבונותה של מדינת ישראל במימי החופים ובמים הפנימיים; )2( הגברת יכולת המניעה והגילוי של עבירות והפרות דין אחרות בשטח מדינת ישראל והטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשלהן, וזאת באמצעות מתן סמכויות לצורך כך באזור הסמוך; )3( מימוש זכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי; )4( הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע הטמונים בהם; )5( הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית ועל ערכי טבע מוגנים, שמשקלם הלך והתחזק בין השאר בשל הוראות אמנת הים. 503

4 הגדרות בחוק זה - פרק ב': הגדרות "אוצרות טבע" - כלל המשאבים באזורים הימיים שמקורם מן הטבע והם בעלי ערך כלכלי מטבעם או כתוצאה מעיבודם, בין שהם חי, צומח או דומם, למעט ערך טבע מוגן ולרבות מקור אנרגיה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן ; 1 "האזור הכלכלי הבלעדי" - האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כמשמעותו בסעיף 9; "אזור ימי מוגן" - שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן לפי הוראות סעיף 37; "האזור הסמוך" - האזור הסמוך של מדינת ישראל כמשמעותו בסעיף 6; "חוק גנים לאומיים" - חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח ; 2 ""חוק הנפט" - חוק הנפט, התשי"ב ; 3 "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז ; 4 "חוק העתיקות" - חוק העתיקות, התשל"ח ; 5 "המדף היבשתי" - המדף היבשתי של מדינת ישראל, כמשמעותו בסעיף 10; "המים הפנימיים" - המים הפנימיים של מדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 4; "מימי החופים" - מימי החופים של מדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 3; "מיתקן ימי" - מבנה או מיתקן לרבות אסדה, באזור הכלכלי הבלעדי, בין שהוא מחובר לקרקע הים ובין שאינו מחובר, הנדרש לביצוע אחת הפעולות כמפורט להלן באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת גם אם הוא כלי שיט כהגדרתו בחוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך : 6.2 סעיף 2 מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המפורטים להלן. להגדרה "אוצרות טבע" - חלק משמעותי מן הפעילות המבוצעת באזורים הימיים בעידודה ובפיקוחה של מדינת ישראל, נעשה לצורך איתור אוצרות טבע בשטחי הים והפקתם באמצעים טכנולוגיים שונים. אמנת הים מקנה זכויות ריבוניות לאיתור וניצול של אוצרות טבע Natural( )resources באזור הכלכלי הבלעדי. על פי המוצע ייחשבו לאוצרות טבע כל המשאבים באזורים הימיים שמקורם מן הטבע והם בעלי ערך כלכלי מטבעם או כתוצאה מעיבודם, בין שהם חי, צומח או דומם, כמו למשל נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב )להלן - חוק הנפט(, הכולל גם גז טבעי. כמו כן מוצע לכלול בהגדרה גם מקורות אנרגיה כהגדרתם בחוק מקורות ס"ח התש"ן, עמ' ס"ח התשנ"ח, עמ' ס"ח התשי"ב, עמ' ס"ח התשל"ז, עמ' ס"ח התשל"ח, עמ' ס"ח התש"ך, עמ' אנרגיה, התש"ן )להלן - חוק מקורות אנרגיה(, דוגמת רוח וגלים. על פי המוצע בסעיף 11, ייחשבו אוצרות הטבע לנכסי המדינה שחל לגביהם חוק נכסי המדינה, התשי"א )להלן - חוק נכסי המדינה(. בהתאם, מוצע למעט מההגדרה "ערך טבע מוגן" כהגדרתו בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח )להלן - חוק גנים לאומיים(, וזאת משום שעל פי טיבו ומהותו הוא אינו מתאים להיחשב לאוצר טבע המהווה נכס מדינה. להגדרה "מיתקן ימי" - סעיף )1)(b)(i(56 לאמנת הים מעניק למדינות חוף סמכות להקים מיתקנים )Installations( באזור הכלכלי הבלעדי הסמוך לחופיהן, וסעיף (1)60 לאותה אמנה מוסיף וקובע כי למדינות אלה תהיה סמכות בלעדית לגבי הסדרת הקמתם של מיתקנים כאמור והפיקוח על פעילותם. ההגדרה המוצעת מבקשת לתת סימנים ברורים 504

5 )1( חיפוש, הפקה, ) 1 (ניצול, חיפוש, שימור או הפקה, ניהול ניצול, שלשימור אוצרות או טבע; ניהול של אוצרות טבע; )2( הנחת כבלים )2( וצינורות; הנחת כבלים וצינורות; )3( ביצוע מחקר )3( בתחוםביצוע מדעימחקר הים; בתחום מדעי הים; )4( הקמה או )4( פירוק שלהקמה מבנהאו אופירוק מיתקן שלאחר, מבנה או לרבותמיתקן אסדה,אחר, המיועד לרבות לאחת אסדה, המיועד לאחת המטרות המפורטותהמטרות בפסקאות )1( עד המפורטות )3(; בפסקאות )1( עד )3(; "מיתקן ימי קבוע" - "מיתקן ימי קבוע" - המתוכנןמיתקן לעמודימי במקומו המתוכנן דרך קבע לעמוד אובמקומו לתקופהדרך קבע ממושכת, או לתקופה ממושכת, ששר המשפטים הכריז ששרעליו המשפטים בהודעהכריז עליו ברשומות, ולעניין בהודעה מיתקן ברשומות, הנדרש ולעניין לפעולה מיתקן הנדרש לפעולה כאמור בפסקה )1( כאמור להגדרהבפסקה "מיתקן )1( ימי" - להגדרה ששר "מיתקן ימי" המשפטים - הכריז ששרעליו המשפטים כאמורהכריז עליו כאמור לאחר התייעצות עם שר לאחר התשתיות התייעצות עם שר הלאומיות התשתיות האנרגיה והמים; הלאומיות האנרגיה והמים; "נכס" - לרבות זכות; "נכס" - לרבות זכות; "ערך טבע מוגן" - "ערך כהגדרתו טבע בחוק מוגן" - גניםכהגדרתו לאומיים;בחוק גנים לאומיים; "קווי הבסיס" - הקווים "קוויהישרים הבסיס" - הקווים הנמתחים בין הישרים הנקודות הנמתחים בין הגאוגרפיות הנקודות שעליהן החליטה הגאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 38; הממשלה לפי סעיף 38; "קרקע הים" - לרבות "קרקע הים" תת קרקע -הים; לרבות תת קרקע הים; "הרשות לשמירת הטבע "הרשות והגנים לשמירת הטבע הלאומיים" - והגנים כמשמעותה הלאומיים" בחוק - גנים כמשמעותה לאומיים.בחוק גנים לאומיים. במיתקנים שלגביהם מעניק החוק המוצע סמכויות וזכויות בהקשר זה, ואשר אליהם מתייחסת אמנת הים. ההגדרה המוצעת משלבת בין מבחן פיזי למבחן פונקציונלי-תכליתי. מבחינה פיזית מוצע לקבוע כי למיתקן ימי ייחשב כל מבנה או מיתקן באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות אסדה, בין שהוא מחובר לקרקע הים ובין שאינו מחובר לה, וזאת אף אם הוא נחשב לכלי שיט כהגדרתו בחוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך מבחינה פונקציונלית-תכליתית קובעת ההגדרה כי כדי שמיתקן העומד במבחן הפיזי המתואר לעיל ייחשב למיתקן ימי לצורך החוק המוצע, עליו להיות נדרש לאחת מן הפעולות המנויות בהגדרה )ונועדו להתבצע באזור הכלכלי הבלעדי(: חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע; הנחת כבלים וצינורות; ביצוע מחקר בתחום מדעי הים והקמה או פירוק של מבנה או מיתקן אחר, לרבות אסדה, שנועד לאחת המטרות הנזכרות לעיל. עיקר חשיבותו של המבחן הפונקציונלי-תכליתי טמון בכך שהוא מוציא מהגדרת "מיתקן ימי" כלי שיט שאינם דרושים למטרה מהמטרות המפורטות בהגדרה, כמו למשל כלי שיט החולפים באופן אקראי באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. בהתאם, כלי שיט מעין אלה לא יהיו כפופים להסדרים המיוחדים שמוצע לקבוע בחוק זה לגבי מיתקנים ימיים, אלא רק לזכויות ולסמכויות המוקנות על פי החוק המוצע לרשויות המדינה, ולגופים נוספים, באזורים הימיים השונים שבהם אותם כלי שיט מצויים או חולפים. לעניין החיקוקים שמוצע להחיל במיתקנים ימיים ראו להלן בדברי ההסבר לסעיף 12. להגדרה "מיתקן ימי קבוע" - החוק המוצע מבחין בין מיתקנים ימיים כהגדרתם המוצעת לעיל ובין מיתקנים ימיים כאמור שנועדו להיוותר במקומם דרך קבע או לתקופה ממושכת. ביסוד ההבחנה האמורה עומדת ההנחה שלפיה האינטרסים של מדינת ישראל במיתקנים ימיים קבועים כגון אלה עשויים לחייב החלת מסגרת משפטית שונה מזו החלה על מיתקנים ימיים בדרך כלל, וזאת בשל היותם אתר אסטרטגי )למשל, מיתקן שמספק חלק ניכר מתצרוכת האנרגיה של המדינה( ובשל התקופה הממושכת שבמהלכה הם עתידים להימצא באזורי הים הסמוכים לחופי מדינת ישראל. אשר על כן, קובע החוק המוצע כי במיתקנים ימיים קבועים יחולו חיקוקים נוספים על אלה החלים במיתקנים ימיים שאינם קבועים. מוצע לקבוע כי מיתקן ימי קבוע הוא מיתקן ימי המתוכנן לעמוד במקומו באופן קבוע או לתקופה ממושכת, ששר המשפטים הכריז עליו בהודעה ברשומות כעל "מיתקן ימי קבוע". הדרישה להכרזה ברשומות נועדה להבטיח ודאות לגבי ההבחנה בין מיתקנים ימיים ובין מיתקנים ימיים קבועים, וכפועל יוצא מכך - לגבי הדינים החלים על המיתקנים הימיים השונים. לעניין זה מוצע לקבוע עוד כי הכרזת השר על מיתקן ימי שנדרש לחיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע, כמיתקן ימי קבוע, תיעשה לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. להגדרה "קווי בסיס" - כאמור בחלק הכללי, החוק המוצע משנה את הדרך שבה נוקטת ישראל כדי למדוד את אזורי הים השונים הסמוכים לחופיה. בהתאם לשיטה המוצעת, יימדדו האזורים הימיים מהקווים הישרים הנמתחים בין נקודות גאוגרפיות בחוף או בקרבתו, הנקבעות על פי פרקטיקה קרטוגרפית מקובלת. אותם קווים ישרים המשמשים נקודת מוצא לצורך מדידת האזורים הימיים השונים, הם קווי הבסיס. 505

6 מימי החופים מימי החופים של מדינת ישראל הם: פרק ג': מימי החופים והמים הפנימיים )1( רצועת הים התיכון ברוחב של 12 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה; )2( רצועת ים סוף הכוללת את רצועת הים שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף לבין הגבול הימי שבין מדינת ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו )18 בינואר 1996( וכן את רצועת הים שמעבר לרצועה האמורה הנמצאת בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין לאומי, ולרבות קרקע הים ברצועת ים סוף האמורה והמרחב האווירי שמעליה..3 המים הפנימיים 4. מעמדם של מימי החופים והמים הפנימיים המים הפנימיים של מדינת ישראל הם המים בשטח שמקווי הבסיס לכיוון היבשה, לרבות קרקע הים שמתחתיהם והמרחב האווירי שמעליהם. )א( מימי החופים והמים הפנימיים הם בשטח הריבונות של מדינת ישראל, וכל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם, אלא אם כן נקבע אחרת באותו חיקוק. )ב( כל חיקוק החל על מימי החופים יחול גם במים הפנימיים, אלא אם כן נקבע אחרת באותו חיקוק..5 מדידת המרחקים של אזורי הים השונים בהתבסס על קווים ישרים כאמור היא פרקטיקה מקובלת, והבחירה בה נתמכת גם בעובדה שמדינות שכנות אחרות נוהגות אף הן בדרך זו לצורך תיחום והגדרת אזורי הים שלהן, לשם קביעת הזכויות והסמכויות הנתונות להן באותם אזורים. סעיף 38 לחוק המוצע מסמיך את הממשלה, לאחר קבלת חוות דעת מן המרכז למיפוי ישראל, לקבוע מהן הנקודות הגאוגרפיות שישמשו לקביעת אותם קווים ישרים. לקביעות אלה יש משמעות מדינית, וכך נהוג גם במדינות אחרות בעולם. סעיף 3 "מימי החופים" של מדינת ישראל הם המים הטריטוריאליים של המדינה Territorial( )sea והם נכללים בגבולותיה. בשונה מההגדרה הקיימת של "מימי חופין" בחוק הפרשנות שהיא הגדרה כללית, מבחין החוק המוצע בין מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון )סעיף 3)1( לחוק המוצע( ובין מימי החופים שלה בים סוף )סעיף 3)2( לחוק המוצע(. על פי המוצע, מימי החופים של ישראל בים התיכון הם רצועת הים התיכון ברוחב של 12 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים )הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת קרקע הים( באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה. מייל ימי mile( )Nautical היא יחידת מרחק מקובלת למדידת מרחקים ימיים, העומדת על 1,852 מטרים. ההגדרה המוצעת של מימי החופים של ישראל בים התיכון מתבססת על ההגדרות הקבועות באמנת הים )ראו סעיף 3 לאמנה(. מימי החופים של מדינת ישראל בים סוף )סעיף 3)2(( נקבעים, לעומת זאת, בדרך אחרת. בשל המאפיינים הגאוגרפיים של מדינת ישראל, אין לה בים סוף אזורים ימיים נרחבים בדומה לאלה שיש לה בים התיכון. האזור הימי היחיד של מדינת ישראל בים סוף הוא "מימי החופים", ובשל הקרבה למדינות שכנות, לא מגיע אותו אזור למלוא המרחק שנקבע באמנת הים. הגבול של מימי החופים של מדינת ישראל בים סוף מול ממלכת ירדן נקבע במסגרת הסכם בין המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו )18 בינואר 1996(. מוצע לעגן בחוק את הגבול הימי האמור, ולקבוע כי מימי החופים באותו אזור יסתיימו באותו גבול ימי כפי שנקבע בהסכם האמור. למדינת ישראל אין הסכם דומה עם מצרים, שהגבול אתה עובר סמוך למפרץ אילת. לכן, תיחום מימי החופים של מדינת ישראל ברצועת ים סוף הסמוכה למצרים נקבע באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבין לאומי. סעיף 4 בהתאם לסעיף 8 לאמנת הים, כוללים המים הפנימיים waters( )internal של מדינת ישראל את מי הים המצויים בצד של קווי הבסיס הפונה ליבשה. כפועל יוצא מכך, כוללים המים הפנימיים של המדינה את שטחי הים התיכון המצויים בין קווי הבסיס ובין היבשה, וכן את מקורות המים שבתוך גבולותיה היבשתיים של המדינה. יצוין כי בדומה למימי החופים, אף המים הפנימיים נחשבים למים טריטוריאליים של המדינה הכלולים בגבולותיה. סעיף 5 כפי שכבר צוין, מימי החופים והמים הפנימיים נחשבים, בהתאם לאמנת הים, לחלק מן הטריטוריה של מדינת ישראל. לפיכך קובע החוק המוצע כי מעמדם של אזורים ימיים אלה הוא כשל אזורים המצויים בריבונות המדינה, וכי כל חיקוק החל במדינת ישראל יחול גם בהם, אלא אם כן נקבע אחרת באותו חיקוק. 506

7 .6 פרק ד': האזור פרק הסמוךד': האזור הסמוך האזור הסמוך 6. של מדינת האזור ישראל הסמוך של הואמדינת רצועת הים ישראל הוא התיכוןרצועת שמעברהים למימי התיכון החופים שמעבר עד למימי האזור הסמוך החופים עד למרחק של 24 מיילים למרחק ימייםשל 24 מקווימיילים הבסיס.ימיים מקווי הבסיס. )א( חוק 7. העתיקות )א( חוק והתקנות לפיו העתיקות יחולו באזור והתקנות לפיו הסמוך,יחולו ויראובאזור לעניין הסמוך, חיקוקים ויראו אלה כל לעניין הדין חיקוקים לענייןאלה כל עתיקות באזור פעולה המתבצעת באזור פעולההסמוך המתבצעת כאילובאזור היא הסמוך מתבצעת כאילו היא בישראל, כל נכס מתבצעתהמצוי בישראל, באזור כל נכס הסמוך המצוי באזור הסמוך כאילו הוא מצוי הסמוך בישראל כאילו וכל הוא מצוי כניסה בישראל האזור וכלהסמוך כניסה אל ויציאה האזור ממנו, הסמוך כאילו הם ויציאה ממנו, כאילו הם כניסה לישראל או כניסה יציאה ממנה. לישראל או יציאה ממנה. )ב( על אף הוראות )ב(סעיף על 7 אף לחוק הוראות העונשין סעיף 7 וסימן ג' לחוקלפרק ג' העונשין בחוק וסימן ג' האמור, לפרק דיניג' בחוק העונשין האמור, דיני העונשין של מדינת ישראל של יחולו על מדינתכל ישראל עבירה לפי יחולו על חוקכל עבירה העתיקות או לפי חוק התקנות לפיו העתיקות או שנעברה, התקנות לפיו שנעברה, כולה או מקצתה, באזור כולה או הסמוך מקצתה, כאילובאזור הייתהסמוך עבירת כאילו פניםהייתה כהגדרתה עבירת בסעיף פנים 7 )א( לחוק כהגדרתה בסעיף 7 )א( לחוק העונשין. העונשין. )ג( סמכויות שוטר )ג( לפי דין סמכויות יהיושוטר נתונות לפילו דיןבאזור יהיו הסמוך נתונות לו לגביבאזור עבירה לפי הסמוך חוק לגבי עבירה לפי חוק העתיקות או התקנות לפיו העתיקות או שנעברה, התקנות כולה לפיו או מקצתה, שנעברה, כולה באזור או האמור; מקצתה, אין באזור בהוראות האמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע סעיף קטן זה מהוראותכדי סעיף 40 לגרוע לחוק מהוראות סעיף העתיקות. 40 לחוק העתיקות. סמכויות 8. שוטר לפי דין וכן סמכויות שוטר סמכויות לפי דין פיקוחוכן ואכיפה סמכויות הנתונות פיקוחלאדם ואכיפה אחר לפי הנתונות חיקוקי לאדם אחר סמכויות לפיבאזור חיקוקי הסמוך לשם התוספת הראשונה, לגבי התוספתעבירות או הראשונה, לגבי הפרות לפי עבירות או החיקוקים הפרות לפי האמורים, יהיו החיקוקים נתונות האמורים, מניעת יהיו עבירות נתונות להם גם באזור הסמוך להם גם לשםבאזור מניעתהסמוך ביצועלשם העבירות מניעת ביצוע וההפרות כאמור העבירותבשטח וההפרות ישראל, כאמור והפרות בשטח בשטח ישראל, ישראל לשם גילוין ולשם לשם הטלתגילוין אמצעי ולשם ענישה הטלת ואכיפה אמצעי בשלהן; ענישה לעניין ואכיפה זה, בשלהן; "חיקוקי לעניין התוספת זה, "חיקוקי התוספת הראשונה" - חיקוקים הראשונה" בתחומי - תשלומי חיקוקיםחובה בתחומי לרבות תשלומי מכס, חובה הגירהלרבות ובריאות מכס, הציבור, הגירה ובריאות הציבור, המנויים בתוספת המנויים הראשונה.בתוספת הראשונה. האזור הסמוך.7 הדין לעניין עתיקות באזור הסמוך.8 סמכויות באזור הסמוך לשם מניעת עבירות והפרות בשטח ישראל סעיף 6 האזור הסמוך )הידוע גם כ Contiguous )Zone מוגדר בסעיף 33)1( לאמנת הים כשטח המגיע למרחק של 24 מיילים ימיים לכל היותר מקווי הבסיס. בהתחשב בהגדרה זו, וכדי להימנע מחפיפה עם מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון, מוצע להגדיר את האזור הסמוך של מדינת ישראל כרצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים, עד למרחק של 24 מיילים ימיים מקווי הבסיס. בכל הקשור לסמכויות המניעה וההענשה שמאפשר סעיף 33)1( לאמנת הים להפעיל, מדובר, מטבע הדברים, בסמכויות הנוגעות לפעילויות בכל האזור הסמוך, לרבות קרקע הים ותת הקרקע באותו אזור. סעיף 7 לסעיף קטן )א( אמנת הים מעניקה למדינות חוף סמכויות לגבי הגנה על עתיקות המצויות באזור הסמוך )ראו סעיף 303)2( לאמנת הים(, וזאת כדי לאפשר שמירה מוגברת על עתיקות גם באזור זה ולמנוע סחר בעתיקות. מוצע לעגן הסדר כאמור גם בחוק המוצע, ולקבוע כי באזור הסמוך יחולו חוק העתיקות, התשל"ח )להלן - חוק העתיקות(, והתקנות לפיו. עוד מוצע לקבוע כי לעניין חוק העתיקות והתקנות לפיו, יראו כל פעולה המתבצעת באזור הסמוך כאילו היא מתבצעת בישראל. כמו כן, יראו כל נכס המצוי באזור הסמוך כאילו הוא מצוי בישראל, וכל כניסה אל האזור הסמוך או יציאה ממנו, כאילו הן כניסה לישראל או יציאה ממנה. לסעיפים קטנים )ב( ו )ג( כדי להבטיח אכיפה של הדין וליצור הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע עבירות לפי חוק העתיקות והתקנות לפיו, החוק המוצע מוסיף וקובע כי עבירה לפי חיקוקים אלה שנעברה כולה או מקצתה באזור הסמוך ייראו אותה כ"עבירת פנים" כהגדרתה בסעיף 7 )א( לחוק העונשין, התשל"ז )להלן - חוק העונשין( ויחולו עליה דיני העונשין של מדינת ישראל. כמו כן מוצע לקבוע כי לשוטר יהיו נתונות, באזור הסמוך, סמכויות לגבי עבירות על חוק העתיקות והתקנות לפיו שנעברו, כולן או מקצתן, באזור הסמוך. זאת, בלי לגרוע מן הסמכויות שנתונות באותו עניין למפקחי רשות העתיקות לפי סעיף 40 לחוק האמור. סעיף 8 ותוספת ראשונה סעיף 33)2( לאמנת הים קובע כי באזור הסמוך יהיו למדינת חוף דוגמת מדינת ישראל סמכויות הנחוצות למימוש אחד מהיעדים האלה: )1( מניעת הפרה של חוקים בתחומי מכס, כספים, הגירה או בריאות הציבור, והתקנות לפיהם, בשטח המדינה או במימי החופים שלה of( prevent infringement its customs, fiscal, immigration or sanitary laws and regulations within its territory or ;)territorial sea 507

8 האזור הכלכלי הבלעדי פרק ה': האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי סימן א': הגדרת האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי )א( האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה. )ב( חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כאמור בסעיף קטן )א(, אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור - לפי כללי המשפט הבין לאומי..9 )2( ענישה בשל הפרה של חיקוקים כאמור המבוצעת בשטח המדינה או במימי החופים שלה infringement( punish of the above laws and regulations committed.)within its territory or territorial sea. ההסדר המתואר מאפשר למדינות חוף לפעול באזור הסמוך, כדי למנוע עבירות והפרות דין )בתחומים הנזכרים בסעיף 33)2( לאמנת הים( בשטחן או להעניש בשל עבירות והפרות כאמור שבוצעו בשטחן. הסעיף המוצע משקף את ההסדר המתואר באמנת הים, וקובע כי הסמכויות הנתונות לשוטר או לאדם אחר המחזיק בסמכויות פיקוח ואכיפה לפי הדין, יהיו נתונות להם גם באזור הסמוך, לשם מניעת ביצוע עבירות והפרות בשטח ישראל, לשם גילוין של עבירות והפרות אלה ולשם הטלת אמצעי ענישה ואכיפה בשל ביצוען. ואולם, כפי שקובעת גם אמנת הים, הסמכויות הנתונות בהקשר זה לא יהיו נתונות לגבי כל עבירה או הפרה באשר הן. חלף זאת, הסמכויות הנתונות על פי החוק המוצע הן רק סמכויות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, שכוללת - ועשויה לכלול - על פי המוצע, רק חיקוקים באחד מן התחומים האלה: מכס, כספים, הגירה ובריאות הציבור. בהתאם, יוכל שר המשפטים, בהפעילו את סמכותו לשנות את התוספת כאמור בסעיף 42 לחוק המוצע, להוסיף לה רק חיקוקים בתחומים אלה. החיקוקים בתחום המכס והכספים שמוצע לכלול בתוספת הראשונה הם פקודת המכס, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975, חוק מס קניה )טובין ושירותים(, התשי"ב- 1952, ופקודת היבוא והיצוא ]נוסח חדש[, התשל"ט- 1979, והתקנות שהותקנו מכוחם. בתחום ההגירה מוצע למנות בתוספת הראשונה את חוק הכניסה לישראל, התשי"ב )להלן - חוק הכניסה לישראל(, והחוק למניעת הסתננות )עבירות ושיפוט(, התשי"ד- 1954, ואת התקנות שהותקנו מכוחם. החיקוקים בתחום בריאות הציבור המנויים בתוספת הראשונה כנוסחה המוצע הם פקודת בריאות הציבור )מזון( ]נוסח חדש[, התשמ"ג- 1983, פקודת ההסגר ]נוסח חדש[, התשמ"א- 1981, וחלק ד' לפקודת בריאות העם, 1940, והתקנות שהותקנו מכוחם. סעיף 9 כאמור בחלק הכללי, פיתוח שטחי הים הסמוכים לחופי המדינה, בעיקר לצורך גילוי וניצול אוצרות הטבע הטמונים בהם, הוא מטרה מרכזית של ההסדר המוצע בחוק זה. בישראל, מבוצעת פעילות זו בעיקרה באזור המכונה האזור הכלכלי הבלעדי, כפי שיפורט להלן. סעיף 57 לאמנת הים מגדיר את האזור הכלכלי הבלעדי zone( )Exclusive economic כך: The exclusive economic zone shall not extend beyond 200 nautical miles from the baselines from which the breadth of the territorial sea is. measured בהתאם להוראה זו של האמנה, מוצע לקבוע בסעיף קטן )א( כי האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה )הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת קרקע הים(. בד בבד, החוק המוצע מכיר בכך שעשויה להתקיים חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כפי שהוגדר כאמור, ובין אזור כלכלי בלעדי של מדינות אחרות הסמוכות למדינת ישראל. בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע כי במקרה של חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל לבין אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור - לפי כללי המשפט הבין לאומי. יצוין כי מדינת ישראל חתומה על הסכם אחד בהקשר זה, והוא ההסכם שנחתם ביום י' בטבת התשע"א )17 בדצמבר 2010( בנושא חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי בין ישראל לקפריסין. יש לציין כי על פי ההגדרה המוצעת של האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, מתקיימת חפיפה בינו ובין האזור הסמוך. על כן, בתחום החפיפה בין האזורים האמורים יחולו ההסדרים הרלוונטיים לאזור הכלכלי הבלעדי ולאזור הסמוך גם יחד. 508

9 המדף המדף היבשתי היבשתי שלהמדף מדינת ישראל היבשתי של הוא קרקע מדינת הים ישראל הוא התיכון קרקע שמעברהים למימי התיכון החופים שמעבר עד למימי המדף היבשתי החופים עד למרחק של 200 מיילים למרחק ימיים של 200 מקווימיילים הבסיס.ימיים מקווי הבסיס. סימן ב': תחולת דינים סימן ב': וסמכויות תחולת דינים וסמכויות דין 11. אוצרות אוצרות טבע טבע 11. באזוראוצרות הכלכליטבע הבלעדי באזורהם נכסי הכלכלי הבלעדי המדינה; הם הוראות נכסיחוק המדינה; נכסי הוראות המדינה,חוק דיןנכסי אוצרות טבע המדינה, באזור הכלכלי באזור הכלכלי הבלעדיהתשי"א- 1951, 7 יחולו לגבי התשי"א- 1951, 7 אוצרות טבע יחולו לגבי כאמור, אלא אוצרותאם טבע כן נקבע כאמור, אלא אחרת,אם כן במפורש נקבע אואחרת, הבלעדי במפורש או במשתמע, בחוק זה או במשתמע, בחיקוקים בחוק זה החלים אובאזור בחיקוקים הכלכלי החלים הבלעדי באזורלפי חוק הכלכלי זה.הבלעדי לפי חוק זה. 12. תחולת )א( דינים באזור חיקוקים 12. )א( החלים לעניין חיקוקים פעולות החלים כמפורט לענייןלהלן, פעולות לרבות כמפורט פעולות להלן,הנלוות לרבותלהן, פעולות תחולת הנלוות דינים להן, באזור הכלכלי הכלכלי הבלעדי וחיקוקים החלים לעניין וחיקוקים נכסים החלים הקשורים לעניין נכסים לפעולות כאמור, הקשוריםהמנויים לפעולות בתוספת כאמור,השנייה, המנויים הבלעדי בתוספת השנייה, יחולו באזור הכלכלי יחולו הבלעדי באזורלעניין הכלכלי אותם הבלעדי פעולות לעניין ונכסים: אותם פעולות ונכסים: סעיף 10 המדף היבשתי shelf( )continental של מדינות חוף דוגמת ישראל מוגדר בסעיף 76)1( לאמנת הים ככולל את: the seabed and subsoil of the submarine areas that extend beyond its territorial sea throughout the natural prolongation of its land territory to the outer edge of the continental margin, or to a distance of 200 nautical miles from the baselines from which the breadth of the territorial sea is measured where the outer edge of the continental margin does not extend up to that. distance בהתאם להוראה זו קיימות, אפוא, שתי אפשרויות להגדרת המדף היבשתי. אפשר להגדירו כקרקע הים ותת קרקע הים עד קצה שולי היבשת. לחלופין, אם קצה שולי היבשת נגמר במרחק של פחות מ 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, אפשר להגדירו כקרקע הים ותת הקרקע עד מרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס. הוראה דומה קיימת גם באמנת המדף היבשתי. במאפיינים הגיאוגרפיים של מדינת ישראל, מסתיים קצה שולי היבשת בים התיכון במרחק של פחות מ- 200 מיילים ימיים. לפיכך, מוצע לאמץ את ההגדרה החלופית שהוזכרה לעיל, ולקבוע כי המדף היבשתי של מדינת ישראל הוא קרקע הים התיכון )הכוללת לפי החוק המוצע גם את תת קרקע הים( שמעבר למימי החופים, עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס. סעיפים סעיפים אלה עניינם תחולת הדינים והסמכויות 11 עד 15 באזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי של כללי מדינת ישראל, וכן תחולתם של דינים נוספים וסמכויות נוספות הרלוונטיות לפעילות במיתקנים ימיים ובמיתקנים ימיים קבועים המצויים באותם אזורים. סעיף 11 מוצע לקבוע כי אוצרות טבע )כהגדרתם המוצעת בחוק( באזור הכלכלי הבלעדי הם נכסי המדינה שיחולו עליהם הוראות חוק נכסי המדינה, אלא אם כן נקבע אחרת, במפורש או במשתמע, בחוק המוצע או בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי החוק המוצע. בהקשר זה מאמץ החוק המוצע את התפישה שלפיה אוצרות הטבע הפזורים באזור הכלכלי הבלעדי, אף שמדובר ס"ח התשי"א, עמ' באזור שנמצא מעבר למימי החופים ולגבולות מדינת ישראל, הם נכסים שגילוים והפקתם צריך שייעשו למען רווחת הציבור בישראל, ולצורך כך יש לראות בהם נכסי המדינה. בין השאר, מבהירה החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי כי הממשלה רשאית "להרשות את השימוש בהם או את ניצולם... הכל בתנאים שתראם נאותים" )כפי שקובע, בין השאר, סעיף 5 )א( לחוק נכסי המדינה(. כמו כן מבססת החלת החוק האמור את זכותה של המדינה להחיל לגבי הפעילות באוצרות הטבע כלי מיסוי שבאמצעותם אפשר להבטיח כי הציבור בישראל יקבל את חלקו הכלכלי הראוי בהם. החלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע שבהם עוסק החוק המוצע תואמת את פסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל )פורסם בנבו, (, שבה נקבע כי יש לראות באוצרות הטבע המצויים בשטחי הים, נכסי מדינה כמובנו של מונח זה בחוק נכסי המדינה. יודגש כי אין בהחלת חוק נכסי המדינה על אוצרות הטבע באזור הכלכלי הבלעדי משום טענה לריבונות באותו אזור. סעיף 12 סעיף זה עוסק בהחלת חיקוקים של מדינת כללי ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים ימיים ומיתקנים ימיים קבועים המצויים בו. מעבר לקביעת סוג החיקוקים שיחולו באזור או במיתקנים כאמור, בהתאם למאפייניהם ולהסדרה הנדרשת בהם, כפי שיפורט להלן, מוצע, בין השאר כדי להבטיח וודאות לגורמים הפועלים באזור זה, כי החיקוקים שיחולו יהיו כאלה המנויים בתוספות שנייה עד רביעית לחוק המוצע. בכך קובע החוק המוצע מבחן מהותי לעניין סוגי החיקוקים שיחולו באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים כאמור, בין השאר בהתחשב בהוראות המשפט הבין לאומי, אך בד בבד אינו מותיר עמימות בהקשר זה בהפנותו לרשימה סגורה של חיקוקים בתוספות. על פי המוצע יוכל שר המשפטים לשנות את התוספות בצו, בדרך הקבועה לכך בסעיף 42 המוצע. לסעיף קטן )א( ותוספת שנייה אמנת הים אשר מגדירה את האזור הכלכלי הבלעדי קובעת גם את הזכויות והסמכויות הנתונות למדינות חוף, בדומה לישראל, ביחס לאותו אזור. וכך קובע בעניין זה סעיף 56 לאמנת הים: 509

10 חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע; )1( הנחת כבלים וצינורות; )2( ביצוע מחקר מדעי; )3( הקמת מיתקנים ימיים; )4( שמירת הבטיחות והביטחון במיתקנים הימיים ובסביבתם; )5( הגנה על הסביבה ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים. )6( 1. In the exclusive economic zone, the coastal State has: (a) sovereign rights for the purpose of exploring and exploiting, conserving and managing the natural resources, whether living or non-living, of the waters superjacent to the seabed and of the seabed and its subsoil, and with regard to other activities for the exploration of the zone, such as the production of energy from the water, currents and winds; (b) jurisdiction as provided in the relevant provisions of this Convention with regard to: (i) the establishment and use of artificial islands, installations and structures; (ii) marine scientific research; (iii) the protection and preservation of the marine environment; (c) other rights and duties provided for in this Convention. סעיף קטן )א( המוצע משקף את ההסדר שקובעת אמנת הים בכל הנוגע לאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, כפי שהוגדר כאמור בסעיף 9 לחוק המוצע. לצורך כך, מוצע לקבוע כי חיקוקים - קרי דברי חקיקה והתקנות שהותקנו מכוחם - החלים לעניין אחת הפעולות המפורטות בסעיף קטן )א( המוצע, לרבות פעולות נלוות להן, וכן חיקוקים החלים לעניין נכסים הקשורים לפעולות כאמור, המפורטים בתוספת השנייה, יחולו באזור הכלכלי הבלעדי. הפעולות המנויות בסעיף קטן )א( המוצע בהקשר זה הן: חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע; הנחת כבלים וצינורות; ביצוע מחקר מדעי; הגנה על הסביבה ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים; הקמת מיתקנים ימיים ושמירת הביטחון והבטיחות במתקנים הימיים ובסביבתם )לעניין סמכותה של מדינת ישראל להסדיר פעולות אחרונות אלה ראו: סעיף 260 לאמנת הים(. יצוין כי בין החיקוקים החלים לעניין הגנה על הסביבה, ובכלל זה על ערכי טבע מוגנים, שמוצע לכלול בתוספת השנייה, ניתן למנות את ההוראות בחוק גנים לאומיים החלות לעניין אזור ימי מוגן )כהגדרתו בסעיף 37 )א( לחוק המוצע( לפי סעיף 37 )ד( לחוק המוצע, וכן את הוראות חוק גנים לאומיים הנוגעות לערכי טבע מוגנים )ראו דברי ההסבר לסעיף 37 המוצע(, והתקנות לפיהן. בין החיקוקים שעניינם פעילויות של חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של אוצרות טבע, ושמוצע לכלול בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק הנפט, את חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב )להלן - חוק משק הגז הטבעי(, את חוק מקורות אנרגיה ואת פקודת הטלגרף האלחוטי ]נוסח חדש[, התשל"ב ; חיקוקים בתחום התחבורה הימית, כגון פקודת הנמלים ]נוסח חדש[, התשל"א- 1971, חוק ספנות חופית )היתר לכלי שיט זר(, התשס"ו- 2005, פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה וחוק הספנות )עבירות נגד ביטחון השיט הבין לאומי ומיתקנים ימיים(, התשס"ח ; וחיקוקים כמו פקודת הסטטיסטיקה ]נוסח חדש[, התשל"ב- 1972, וחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח )וכל התקנות שנקבעו לפי אותם חיקוקים, אלא אם קובע החוק המוצע אחרת(. בין החיקוקים החלים לעניין הנחת כבלים וצינורות ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק הנפט, חוק משק הגז הטבעי וחוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב )וכל התקנות שנקבעו לפי אותם חיקוקים, אלא אם קובע החוק המוצע אחרת(. בין החיקוקים החלים לעניין שמירת הביטחון והבטיחות במיתקנים הימיים ובסביבתם ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה, ניתן לציין את החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח )וכל התקנות שנקבעו לפי אותו חיקוק(. בין החיקוקים החלים לעניין הגנה על הסביבה ובכלל זה שמירה על ערכי טבע מוגנים ושמוצע לכלול כעת בתוספת השנייה ניתן לציין את חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד ; חוק אוויר נקי, התשס"ח ; חוק למניעת מפגעים, התשכ"א ; חוק האחריות לפיצוי נזקי שמן, התשס"ד ; וכאמור את החלקים הרלוונטיים שהוחלו לעניין אזור ימי מוגן, כהגדרתו בחוק המוצע, ולעניין ערכי טבע מוגנים מתוך חוק גנים לאומיים )וכל התקנות שנקבעו לפי אותם חיקוקים, אלא אם קובע החוק המוצע אחרת(. 510

11 )ב( בלי לגרוע )ב( מהוראות בליסעיף לגרוע קטן )א(, מהוראות סעיף במיתקניםקטן )א(, הימיים המצויים במיתקניםבאזור הימייםהכלכלי המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו גם הבלעדי חיקוקים יחולו המנויים גם בתוספת חיקוקים המנויים השלישית,בתוספת שעניינם הסדרת השלישית,הפעילות שעניינם הסדרת הפעילות המבוצעת במיתקנים כאמור, המבוצעתובכלל זה במיתקניםתעסוקה, כאמור, ובכלל ביטחוןזה סוציאלי, תעסוקה, תשלומי ביטחוןחובה, סוציאלי, הגירה, תשלומי חובה, הגירה, בטיחות ובריאות. בטיחות ובריאות. )ג( בלי לגרוע )ג( מהוראותבלי סעיפים לגרועקטנים )א( מהוראותו )ב(, סעיפים קטנים במיתקנים )א( הימיים ו )ב(,הקבועים במיתקניםהמצויים הימיים הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי באזור יחולו הכלכלי חיקוקים הבלעדי נוספים יחולושעניינם חיקוקים כאמור נוספים בסעיף קטן שעניינם )ב(, כאמור המנויים בסעיף קטן )ב(, המנויים בתוספת הרביעית, בתוספת ושהחלתם הרביעית, דרושה בשל ושהחלתם תקופתדרושה הפעילות בשל תקופת הממושכת של הפעילות מיתקנים הממושכת של מיתקנים אלה. אלה. )ד( על אף הוראות )ד(סעיף עלקטן אף )ג(, הוראות רשאי שר סעיף קטן )ג(, הכלכלה,רשאי שר בהסכמת שר הכלכלה, המשפטים, בהסכמת לקבוע שר המשפטים, לקבוע כי הוראות כי החיקוקיםהוראות בתחום דיני החיקוקים העבודה בתחום ובטיחות דיני עובדים, העבודהששר ובטיחות הכלכלה עובדים, ממונה ששר הכלכלה ממונה על ביצוען, המנויים עלבתוספת ביצוען, המנויים הרביעית, כולן בתוספת או חלקן, הרביעית, לא כולן יחולואו חלקן, במיתקנים לא יחולו הימיים במיתקנים הימיים לסעיף קטן )ב( ותוספת שלישית מוצע לקבוע אילו חיקוקים יחולו במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, נוסף על החיקוקים החלים באותו אזור לפי סעיף קטן )א( המוצע. בהקשר זה מוצע הסדר המשקף את סעיף 60)2( לאמנת הים, הקובע כך: The coastal state shall have exclusive jurisdiction over installations and structures, including jurisdiction with regard to customs, fiscal, health, safety and immigration laws and regulations. ההסדר המוצע, כמו גם ההסדר שנקבע באמנת הים, מבוסס על ההכרה בכך שהפעילות במיתקנים הימיים היא בעיקרה פעילות אנושית הטעונה הסדרה אחרת מזו הנחוצה באזורים הימיים עצמם. בהתאם, מוצע לקבוע כי במיתקנים הימיים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי יחולו גם חיקוקים )המנויים בתוספת השלישית לחוק המוצע( שעניינם הסדרת הפעילות המבוצעת במיתקנים אלה, ובכלל זה תעסוקה, ביטחון סוציאלי, הסדרי כניסה ויציאה, בטיחות ובריאות. בין החיקוקים בתחום הביטחון הסוציאלי שמוצע לכלול בתוספת השלישית ניתן לציין את חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה- 1995, והתקנות לפיו. יש לציין עם זאת כי מוצע להחיל חיקוקים אלה אך ורק לעניין תושבים ישראלים כהגדרתם בחוק האמור, וזאת כדי לספק את מעטפת ההגנה הבסיסית שמקנה אותו חוק לתושבי ישראל, ולא להרחיבה לקבוצות נוספות כמו עובדים זרים. עוד מוצע לכלול בתוספת זו את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970, והתקנות לפיו, וכן מוצע לכלול בה את סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994, והתקנות לפיו, זאת כדי להבטיח כי מי שמעסיק עובדים במיתקנים ימיים באזור הכלכלי הבלעדי יפריש כדין דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי. יצוין כי החוק האמור - והזכאות לשירותי בריאות לפיו והחובה להפריש דמי ביטוח כאמור - חל רק לגבי תושבי ישראל. לסעיף קטן )ג( ותוספת רביעית מוצע לקבוע אילו חיקוקים יחולו במיתקנים ימיים קבועים כהגדרתם המוצעת בחוק זה, קרי במיתקנים אשר בשל תקופת הזמן הממושכת שבמהלכה הם עתידים להיוותר באותו אזור, הכריז עליהם שר המשפטים כמיתקנים ימיים קבועים. כאמור בחלק הכללי, מיתקנים ימיים קבועים הם אתרים אסטרטגיים שלמדינת ישראל יש אינטרס מוגבר להסדיר את פעילותם. על כן, מוצע למנות בתוספת הרביעית לחוק המוצע רשימה של חיקוקים שיחולו במיתקנים אלה, נוסף על החיקוקים שיחולו על פי המוצע במיתקנים ימיים "רגילים". מדובר בחיקוקים באותם תחומים המנויים בסעיף קטן )ב( המוצע לעניין מיתקנים ימיים רגילים, ושמוצדק להחילם במיתקנים ימיים קבועים בשל תקופת הפעילות הממושכת של מיתקנים אלה. בין החיקוקים שמוצע למנות כאמור בתוספת הרביעית לחוק המוצע ניתן לציין חיקוקים בתחום העבודה, ובכלל זה חוקי המגן וחוקים נוספים הנוגעים לזכויות עובדים )כגון: חוק עובדים זרים, התשנ"א )להלן - חוק עובדים זרים(, חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, והתקנות לפיהם( וחיקוקים בתחום בטיחות העובדים )כגון פקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[, התש"ל- 1970, והתקנות לפיה(. חוק עובדים זרים מחייב מעסיק של עובד זר בקבלת היתר העסקה ובתשלום אגרות, ומטיל עליו חובות כלפי העובד וביניהן החובה להסדיר ביטוח רפואי, העמדת מגורים הולמים וכריתת הסכם עבודה. כיום, מועסקים במיתקנים הימיים עובדים רבים שהם עובדים זרים ומכאן חשיבות החלתו של חוק עובדים זרים לעניין זה. לסעיף קטן )ד( כפי שכבר צוין, במיתקנים ימיים קבועים באזור הכלכלי הבלעדי מוצע להחיל בסעיף קטן )ג(, חיקוקים בתחום העבודה והבטיחות בעבודה. עם זאת, החלת חיקוקים בתחומים אלה, כלשונם, עשויה שלא לעלות בקנה אחד עם דרכי הפעילות הייחודיות הנוהגות במיתקנים ימיים קבועים. 511

12 תחולת דיני העונשין סמכויות שוטר באזור הכלכלי הבלעדי הקבועים המצויים באזור הכלכלי הבלעדי, דרך כלל או לגבי סוגי עבודה או סוגי עובדים שיקבע, ורשאי שר הכלכלה לקבוע בתקנות כאמור כי הוראות החיקוקים כאמור, כולן או חלקן, יחולו בשינויים שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו בהתאם למקובל לעניין זה באזורים כלכליים בלעדיים של מדינות מפותחות, ובלבד שתקנות כאמור לא יסתרו הוראות של אמנה בין לאומית שמדינת ישראל אשררה. )ה( לעניין החיקוקים החלים לפי סעיף זה באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים הימיים המצויים בו או במיתקנים הימיים הקבועים המצויים בו, יראו כל פעולה המתבצעת באזור הכלכלי הבלעדי או במיתקנים האמורים, כאילו היא מתבצעת בישראל, כל נכס המצוי באזור הכלכלי הבלעדי או בימתקנים האמורים כאילו הוא מצוי בישראל, וכל פעולה של כניסה לאזור הכלכלי הבלעדי או למיתקנים האמורים או יציאה מהם כאילו היא כניסה לישראל או יציאה ממנה. על אף הוראות סעיף 7 לחוק העונשין וסימן ג' לפרק ג' בחוק האמור, דיני העונשין של מדינת ישראל יחולו על כל עבירה הקבועה בחיקוקים החלים באזור הכלכלי הבלעדי לפי סימן זה, שנעברה כולה או מקצתה באזור האמור, כאילו הייתה עבירת פנים כהגדרתה בסעיף 7 )א( לחוק העונשין. )א( סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הכלכלי הבלעדי לגבי עבירה שדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליה לפי סעיף 13 לחוק זה, או לפי סעיף 13 א לחוק העונשין לפיכך, מוצע להסמיך את שר הכלכלה, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות הוראות להתאמת החיקוקים האמורים, כולם או חלקם, לצרכים והמאפיינים של הפעילות בתחום העבודה ובטיחות עובדים במיתקנים הימיים הקבועים. בתקנות כאמור מוסמך השר אף לקבוע כי הוראות החיקוקים שהוחלו, כולן או חלקן, כלל לא יחולו בהקשר זה. עם זאת, על פי המוצע, תקנות כאמור לא יכולות לסתור הוראות של אמנה בין לאומית שמדינת ישראל אשררה. לסעיף קטן )ה( בין החיקוקים החלים )או עשויים לחול( על פי החוק המוצע באזור הכלכלי הבלעדי ובמיתקנים הימיים או במיתקנים הימיים הקבועים המצויים בו, יש חיקוקים שאין די בהחלה טריטוריאלית שלהם באזור האמור, זאת מאחר שהם קובעים הסדרי תחולה פרסונלית לעניין פעולות מסוימות או נכסים מסוימים )כמו למשל חוקי מס(. מוצע על כן לקבוע כי לעניין החיקוקים החלים על פי המוצע באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים הימיים שבו או במיתקנים הימיים הקבועים שבו )תחולה טריטוריאלית(, יראו כל פעולה המבוצעת באותו אזור או באותם מיתקנים כאילו היא בוצעה בישראל, כל נכס המצוי באותו אזור או באותם מיתקנים כאילו הוא מצוי בישראל, וכל כניסה אל האזור הכלכלי הבלעדי או אל המיתקנים האמורים או יציאה מהם, כאילו הם כניסה לישראל או יציאה ממנה. כך למשל, חיקוקי המס המנויים על פי המוצע בתוספת השנייה )דוגמת פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א ( החלים לעניין הפעולות המפורטות בסעיף קטן )א( או לעניין נכסים הקשורים לאותן פעולות, יחולו על פי המוצע באזור הכלכלי הבלעדי לעניין אותם פעולות או נכסים. בהתאם לכך, כל פעולה או נכס שהיוו עילה להטלת מס או לפטור ממס לפי חיקוקים אלה, אילו בוצעה הפעולה בשטח המדינה, אילו הנכס היה מצוי בשטח המדינה, או אילו הטובין שבהם עוסקים החיקוקים הוכנסו לישראל או הוצאו ממנה, מהווים עילה כאמור אם הם מבוצעים באזור הכלכלי הבלעדי, נמצאים בו, מוכנסים אליו או מוצאים ממנו. סעיף 13 כפי שכבר צוין, מצוי האזור הכלכלי הבלעדי מעבר לגבולות מדינת ישראל. במצב זה, על פי הוראות דיני העונשין, העבירות המבוצעות באותו אזור הן "עבירות חוץ" כהגדרתן בסעיף 7 )ב( לחוק העונשין. עם זאת, מוצע לקבוע כי על אף הוראות אותו סעיף, וכן על אף הוראות סימן ג' לפרק ג' לחוק העונשין )שעניינו תחולת דיני העונשין על עבירות חוץ(, יראו עבירות הקבועות בחיקוק מן החיקוקים שהוחלו לפי החוק המוצע באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות באלה שהוחלו במיתקנים ימיים או במיתקנים ימיים קבועים באותו אזור, שבוצעו כולן או מקצתן באזור הכלכלי הבלעדי או במיתקנים כאמור, כאילו הן עבירות פנים כהגדרתן בסעיף 7 )א( לחוק העונשין )להלן - עבירת פנים(. כאמור, החלתם של חיקוקים אלה, ובהתאם גם אכיפתם, עולה בקנה אחד עם הזכויות והסמכויות הנתונות למדינת ישראל באזורים הימיים, בין השאר על פי אמנת הים. סעיף 14 לסעיף קטן )א( מאחר שהאזור הכלכלי הבלעדי מצוי, כאמור, מעבר לגבולות מדינת ישראל, קיים חוסר ודאות לגבי 512

13 )ב( הסמכויות לפי )ב(סעיף זה הסמכויות באותלפי להוסיף סעיףעל זה באות סמכויות להוסיף הפיקוח עלוהאכיפה סמכויות הפיקוח הקבועותוהאכיפה הקבועות בחיקוקים החלים באזור בחיקוקים הכלכלי החלים הבלעדי באזורלפי סימן הכלכליזה. הבלעדי לפי סימן זה. 15. מעמד דין המדף המדף 15. היבשתידין ואוצרות המדף הטבע היבשתי המצויים ואוצרות בו,הטבע לעניין חוק המצויים זה, בו, כדיןלעניין האזורחוק זה, הכלכלי כדיןמעמד האזור המדף הכלכלי היבשתי היבשתי הבלעדי ואוצרות טבע הבלעדי המצויים ואוצרות באותו טבע אזור. המצויים באותו אזור. סימן ג': מסמך סימן מדיניות ג': מסמך מדיניות מסמך )א( מדיניותהממשלה )א( תאשר, לפי הצעת הממשלה תאשר, הפנים לפישתוגש הצעת שר בתוךהפנים שלוש שנים שתוגש מיום בתוך שלוש תחילתושנים מסמך מיום מדיניות תחילתו ממשלתית לעניין ממשלתית לעניין הסדרתשל מכלול חוק זה, מסמך של מדיניות חוק זה, ארוכת מסמך טווח מדיניות לעניין ארוכת הסדרתטווח מכלולעניין הפעילויות הסדרתבאזור מכלולהכלכלי הפעילויות הסדרת באזור מכלול הכלכלי הפעילויות הבלעדי באזור )בסימן זה - הבלעדי מסמך )בסימן זה המדיניות(;- במסמך המדיניות(; ייכללו, במסמךבין השאר, המדיניות כל ייכללו, אלה:בין השאר, הפעילויות כלבאזור אלה: הכלכלי הבלעדי הכלכלי הבלעדי )1( העקרונות, )1( היעדים וסדרי העקרונות, העדיפויות היעדים לעניין וסדרי הפעילויות העדיפויות לעניין והשימושים באזור הפעילויות והשימושים באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות הכלכלי באזור ימי הבלעדי,מוגן, לרבות היקפם באזור ימי ויחסי מוגן, הגומלין היקפם ביניהם; ויחסי הגומלין ביניהם; )2( אמצעים )2( ודרכים לעמידה אמצעים ודרכים בעקרונות,לעמידה ביעדים ובסדרי בעקרונות,עדיפויות ביעדים כאמור ובסדרי עדיפויות כאמור בפסקה )1(, ובכלל זה בפסקה פיקוח )1(, ומעקב ובכלל זה אחר פיקוח יישומם; ומעקב אחר יישומם; המצב המשפטי באשר לסמכויות שוטרים באותו אזור. לפיכך, מוצע לקבוע במפורש כי סמכויות שוטר לפי דין יהיו נתונות לו באזור הכלכלי הבלעדי לגבי עבירה שנעברה, כולה או מקצתה, באזור האמור ושדיני העונשין של מדינת ישראל חלים עליה לפי סעיף 13 לחוק המוצע )עבירה שרואים אותה כאילו היא עבירת פנים( או סעיף 13 א לחוק העונשין כנוסחו המוצע בסעיף 48 )עבירות חוץ שדיני העונשין של ישראל חלים עליהן(. לסעיף קטן )ב( מוצע להבהיר כי אין בהקניית סמכויות השוטר לפי סעיף קטן )א( המוצע כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח והאכיפה הנתונות לגורמים נוספים על פי החיקוקים שמוצע להחיל בסעיף 12 באזור הכלכלי הבלעדי, במיתקנים ימיים או במיתקנים ימיים קבועים באזור זה. סעיף 15 סעיף 10 לחוק המוצע מגדיר את המדף היבשתי, כאמור, כקרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס. סעיף 9 )א( לחוק המוצע מגדיר במקביל את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כרצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה. בכך נוצרת חפיפה בין המדף היבשתי מצד אחד, ובין האזור הכלכלי הבלעדי מצד שני. למען הבהירות של הדין הפנימי, ובשים לב לכך שהאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כולל, נוסף על קרקע הים שמרכיבה את המדף היבשתי, גם את רצועת הים התיכון שמעליה, הוחלט שלא לקבוע בחוק המוצע הסדרים ייחודיים ושונים לגבי המדף היבשתי, וחלף זאת לקבוע כי דין המדף היבשתי ואוצרות הטבע המצויים בו לעניין חוק זה, הוא כדין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל ואוצרות הטבע המצויים בו. סעיף 16 מדינות רבות בעולם מתמודדות עם האתגרים הנובעים מן הפעילויות באזורים הימיים, ובכלל זה באזור הכלכלי הבלעדי, בין השאר בדרך של יצירת מתווה הסדרה כולל הקובע את העקרונות והיעדים לניצול אזורי הים, את היקף השימושים באזורים אלה ואת קשרי הגומלין ביניהם. מתווה מעין זה ידוע ברחבי העולם כ"תכנון ימי מרחבי" Planning(.)Marine Spatial החוק המוצע מעגן את הפרקטיקה העולמית בהקשר זה ונותן ביטוי לתהליך שמתרחש למעשה כבר היום בממשלת ישראל בעניין הכנת מסמך אשר יתווה את המדיניות הממשלתית נוכח מכלול השימושים הקיימים והאפשריים באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת באופן מתואם ומקצועי ומתוך ראייה ארוכת טווח ביחס לאזור זה. בהתאם, קובע החוק המוצע כי הממשלה תאשר, על פי הצעת שר הפנים שתוגש בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע, מסמך מדיניות שיעסוק בהסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי. מסמך המדיניות יכלול בין השאר עקרונות, יעדים וסדרי עדיפויות לגבי הפעילויות והשימושים באזור הכלכלי הבלעדי, לרבות באזור ימי מוגן; אמצעים ודרכים להגשמת העקרונות, היעדים וסדרי העדיפויות כאמור; וכן הנחיות למשרדי הממשלה, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים, כדי ליישם את הוראות מסמך המדיניות, והנחיות למתן היתרים לפעולות באזור המהוות פעולות פוגעות בידי מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 30 )ד( לחוק גנים לאומיים, כפי שהוחל בסעיף 37 )ד( לחוק המוצע )להלן - היתר פגיעה(, לרבות קביעת פעולות מותרות באזור ימי מוגן שביצוען אינו טעון היתר כאמור. לעניין זה מוצע כי אם נקבעו במסמך המדיניות פעולות מותרות כאמור, תפורסם רשימת הפעולות המותרות באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, והודעה על קביעתה ועל כל שינוי בה, תפורסם ברשומות. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שהממשלה החליטה לא לאשר את מסמך המדיניות, על שר הפנים להגיש לה מסמך חדש בתוך תקופה שתורה אשר לא תעלה על שישה חודשים. הסעיף קובע עוד כי מסמך המדיניות יעודכן מעת 513

14 הגדרות )3( הנחיות לשרי הממשלה ולמשרדיהם, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים, וכן הנחיות לעניין מתן היתרים בידי מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים באזור ימי מוגן, לפי סעיף 30 )ד( לחוק גנים לאומיים, כפי שהוחל בסעיף 37 )ה(, לרבות קביעת פעולות מותרות באזור ימי מוגן שביצוען אינו טעון היתרים כאמור. )ב( הגיש שר הפנים הצעה למסמך מדיניות כאמור בסעיף קטן )א( והחליטה הממשלה שלא לאשרה, תורה הממשלה לשר הפנים להגיש הצעה מתוקנת בתוך תקופה שתורה ושלא תעלה על שישה חודשים. )ג( הממשלה, לפי הצעת שר הפנים או שר אחר, תעדכן את מסמך המדיניות מעת לעת, אחת לחמש שנים, לפחות. )ד( נקבעו במסמך המדיניות פעולות מותרות באזור ימי מוגן כאמור בסעיף קטן )א() 3 (, תפורסם רשימת הפעולות המותרות באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, והודעה על הקביעה כאמור וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות. )ה( גוף ציבורי שהוקנתה לו סמכות על פי דין באזור הכלכלי הבלעדי וכל אדם הממלא תפקיד ציבורי לפי דין שהוקנתה לו סמכות כאמור, לרבות הגורם המוסמך כהגדרתו בסעיף - 17 לעניין מתן אישורים לביצוע פעולות לקדיחת נפט כאמור בסימן ד', ולרבות מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים - לעניין מתן היתר לפי סעיף 30 )ד( לחוק הגנים הלאומיים, כפי שהוחל בסעיף 37 )ה(, לגבי אזור ימי מוגן, יפעילו את סמכותם כאמור בהתאם למסמך המדיניות; ראה גוף או אדם כאמור כי לצורך הפעלת סמכויותיו עליו לסטות ממסמך המדיניות, לא יעשה כן אלא באישור הממשלה. בסימן זה - סימן ד': אישור פעולות לקדיחת נפט "הגורם המוסמך" - הגורם המוסמך לאשר פעולה לקדיחת נפט לפי סעיף 26; "הפקת נפט", "זכות נפט", "חיפוש נפט" ו"נפט" - כהגדרתם בחוק הנפט; "מסמך סביבתי" - מסמך המפרט את אלה:.17 לעת ולפחות אחת לחמש שנים, וזאת לפי הצעת שר הפנים או שר אחר. אשר למעמדו של מסמך מדיניות שאושר בממשלה, מבהיר סעיף זה כי הוא מחייב כל גוף ציבורי בעל סמכות באזור הכלכלי הבלעדי וכל אדם הממלא תפקיד ציבורי לפי דין שהוקנתה לו סמכות כאמור, ובכלל זה את הגורם המוסמך )לפי סעיף 26 לחוק המוצע( לאשר פעולה לקדיחת נפט כהגדרתה בחוק המוצע, באזור הכלכלי הבלעדי, ואת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומים לעניין מתן היתר פגיעה כאמור לעיל. על פי המוצע, אם נדרש גוף או אדם כאמור לסטות ממסמך המדיניות לצורך הפעלת סמכויותיו, עליו לקבל לכך את אישור הממשלה. סעיפים בסימן זה מוצע להבנות תהליך שבמסגרתו 17 עד 33 תתבצע בדיקה של ההיבטים המעין תכנוניים כללי השונים הכרוכים בביצוע פעולה לקדיחת נפט )כהגדרתה המוצעת להלן( באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת בדרך של הסמכת כמה גורמים לבחון ולהחליט אם לאשר פעולות כאמור. ראשית מוצע להקים ועדה לאישור פעולות לקדיחת נפט באזור הכלכלי הבלעדי. הוועדה, או גורם מוסמך אחר כאמור בסעיף 26 לחוק המוצע, יבחנו בין השאר את ההשפעות הסביבתיות של פעולות אלה על בסיס מסמך סביבתי וחוות דעת מאת נציג המשרד להגנת הסביבה שיוגשו לעיונם, ויחליטו אם לאשר את הפעולות, הכול כמפורט להלן. ההליך המוצע הוא הליך מעין תכנוני, והוא מהווה הסדר חלופי, היות שדיני התכנון והבנייה של מדינת ישראל אינם חלים באזור הכלכלי הבלעדי. סעיף 17 מוצע להגדיר מונחים שבהם נעשה שימוש בסימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע, ובכלל זה המונחים "מסמך סביבתי" ו"פעולה לקדיחת נפט". להגדרה "מסמך סביבתי" - במרכזו של התהליך המעין תכנוני לאישור פעולה לקדיחת נפט עומדת הבדיקה של ההשפעות הסביבתיות הצפויות מאותה פעולה. על פי המוצע, במסגרת התהליך יוגש בידי מי שמבקש לבצע 514

15 ההשפעות )1( הסביבתיות ההשפעות מפעולה הסביבתיות לקדיחת נפט מפעולה ומפעולות לקדיחת נפט הנלוות לה, ומפעולות הנלוות לה, )1( לרבות מפעולות אחסון לרבותושינוע מפעולות של אחסון תוצרי ושינוע הקדיחהשל וביןתוצרי השארהקדיחה ההשפעות ובין על השאר ההשפעות על הקרקע, האוויר, הים, ערכי הקרקע, הטבע האוויר, הים, והנוף, החי ערכי הטבע והצומחוהנוף, )בהגדרה החיזו - והצומח ההשפעות )בהגדרה זו - ההשפעות הסביבתיות(; הסביבתיות(; בדיקת חלופות )2( לעניין בדיקת מיקום חלופות ביצוע לעניין הפעולה מיקום לקדיחת ביצוע נפט הפעולה והטכנולוגיה לקדיחת נפט והטכנולוגיה )2( לביצועה בשים לב לביצועה להשפעותבשים לב הסביבתיות; להשפעות הסביבתיות; המלצות ביחס )3( להנחיות המלצות ביחס ולאמצעים להנחיות הנדרשים לצורך ולאמצעיםמזעור הנדרשים ההשפעות לצורך מזעור ההשפעות )3( הסביבתיות, ובכלל זה לעניין הסביבתיות,המועד ובכלל זה לביצוע לעניין הפעולה המועדלקדיחת לביצועהנפט הפעולה והפעולות לקדיחת הנפט והפעולות הנלוות לה; הנלוות לה; הוראות לעניין )4( שיקום הוראות האתר עם לענייןסיום שיקום ביצוע האתר עם הפעולה סיום לקדיחת ביצוענפט; הפעולה לקדיחת נפט; )4( ניטור רקע של )5( הסביבה ניטור רקע הימית;של הסביבה הימית; )5( "פעולה לקדיחת נפט" - "פעולה לקדיחת נפטנפט" - במהלךקדיחת חיפוש נפט או במהלך במהלך חיפוש הפקת נפט או נפט, הקמת במהלך הפקת נפט, הקמת מיתקן ימי קבוע לצורך מיתקן ימי קדיחת נפט קבוע או לצורך לשםקדיחת טיפולנפט או בתוצרילשם הקדיחה טיפול אובתוצרי אחסונםהקדיחה או אחסונם או פירוק מיתקן ימי אוכאמור, פירוק מיתקן והנחת ימי תשתיות כאמור, וצינורות והנחת להובלת תשתיותנפט. וצינורות להובלת נפט. 18. הוועדה )א( לאישור מוקמת 18. בזה )א( במשרדמוקמת התשתיות בזה במשרד הלאומיות התשתיות האנרגיה והמים, הלאומיות ועדה האנרגיה לאישור והמים, פעולות ועדההוועדה לאישור לאישור פעולות פעולות לקדיחת פעולות לקדיחת נפט באזור לקדיחת הכלכלי נפט באזורלקדיחת הכלכלינפט הבלעדי באזורבהתאם הכלכלילהוראות הבלעדי סימן זה בהתאם ולתוספת להוראות סימן זה החמישית נפט ולתוספת באזור הכלכלי החמישית הבלעדי הבלעדי )בסימן זה - הוועדה(. )בסימן זה - הוועדה(. ואלה חברי )ב( הוועדה: ואלה חברי הוועדה: )ב( הממונה על )1( ענייני נפט הממונה על כמשמעותו ענייני נפט בסעיף 2 לחוק כמשמעותו הנפט, בסעיף והוא 2 יהיה לחוקיושב הנפט, והוא יהיה יושב )1( ראש הוועדה; ראש הוועדה; עובד משרד )2( התשתיות עובד משרד הלאומיות התשתיות האנרגיה והמים הלאומיותשימנה האנרגיה שר והמים התשתיות שימנה שר התשתיות )2( הלאומיות האנרגיה והמים; הלאומיות האנרגיה והמים; עובד המשרד )3( להגנת עובד הסביבה המשרד שימנה להגנת השר הסביבה להגנתשימנה הסביבה; השר להגנת הסביבה; )3( עובד משרד )4( הפניםעובד שימנה משרד הפנים; שימנה שר הפנים; )4( עובד משרד )5( ראש עובד הממשלה משרד שימנה ראש ראש הממשלה הממשלה; שימנה ראש הממשלה; )5( עובד משרד )6( הביטחון עובד שימנה משרדשר הביטחון;שימנה שר הביטחון; )6( עובד משרד )7( החוץ עובד שימנה משרדהחוץ; שימנה שר החוץ; )7( פעולה לקדיחת נפט, מסמך סביבתי אשר יכלול התייחסות להשפעות הסביבתיות מהפעולה לקדיחת נפט ומפעולות נלוות לה; בדיקת חלופות לעניין מיקום ביצוע הפעולה לקדיחת נפט והטכנולוגיה לביצועה, בשים לב להשפעות הסביבתיות הצפויות ממנה; המלצות ביחס להנחיות ולאמצעים למזעור אותן השפעות סביבתיות; הוראות בדבר שיקום האתר בגמר ביצוע הפעולה; ותוצאות ניטור רקע של הסביבה הימית. להגדרה "פעולה לקדיחת נפט" - מוצע לקבוע בצורה ברורה מהי פעולה לקדיחת נפט שביצועה דורש את תהליך האישור הקבוע בסימן ד' בפרק ה' לחוק המוצע. על פי המוצע, תיחשב כל אחת מאלה לפעולה לקדיחת נפט: קדיחת נפט במהלך חיפוש נפט או במהלך הפקת נפט; הקמת מיתקן ימי קבוע לצורך קדיחת נפט )במהלך חיפוש או במהלך הפקה( או לשם טיפול במוצרי הקדיחה או אחסונם או פירוקו של מיתקן כאמור; והנחת תשתיות וצינורות להובלת נפט ותוצריו. סעיף 18 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 26, מוצע לקבוע כמה גורמים שיהיו מוסמכים לאשר פעולות לקדיחת נפט לפי סימן ד' לפרק ה' לחוק המוצע. על פי המוצע, אחד הגורמים המוסמכים לאשר פעולה לקדיחת נפט לפי סימן זה היא ועדה אשר תוקם במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ותמנה 16 חברים, ובהם 13 נציגים של משרדי ממשלה שונים הנוגעים לעניין, וכן נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ושני נציגים מקצועיים, אחד מתחום איכות הסביבה ואחד מתחום מדעי הים שהוא עובד חברת חקר ימים ואגמים לישראל )להלן - הוועדה(. בראש הוועדה יעמוד הממונה על ענייני 515